סבתי
ברכה נולדה בשנת 1926 , בתימן בעיר "סבאח". סבתי בילדותה שהייתה בתימן
דיברה בשפה הערבית. בילדותה בבית הוריה חסן ושרה היו שתי קומות. היו לסבתי 14 אחים
ואחיות חלקם היו ישנים בקומה למטה וחלקם בקומה למעלה . סבתי בגיל 12 הייתה בינונית
בגובה, הייתה רזה עם שער שחור מתולתל. בתימן לא היו בתי ספר וכך שסבתי במקום ללמוד
הייתה עובדת במשק. בגיל 10 סבתי כבר הייתה נשואה, היא אהבה לשחק עם בעלה. בשבתות
היו משפחתה של סבתי, הגברים היו מתפללים בבית הכנסת ושהיו מסיימים להתפלל היו מגיעים הביתה
מקדשים ואוכלים ארוחת בוקר, ולאחר מכן היו יושבים ושרים שירי שבת, ושותים לשכרה.
כיום
סבתי איננה בחיים. סבתי הייתה מזל דגים. סבתי לא הכירה את בן זוגה והם התחתנו על
ידי הסכמת ההורים, אביה של סבתי היה בן
דוד של אביו של סבי (ז"ל) ובכלל לא שאלו את הילדים אם הם
רוצים להתחתן. סבתי הגיעה לארץ עם סבי במבצע "מרבד הקסמים" בשנת 1948,
והגיעו לעתלית ומשם סידרו אותם לעפולה, שם הם גרו במשך שנה וחצי. בשנת 1950 עברה לגור בראש העין עד
סוף חייה .
שמות
הוריי סבתי הם: חסן ושרה מליחי. הם החליפו את שם המשפחה מליחי שפיר בעדן שבתימן.
לסבתי היו: 14 אחים ואחיות: 10 בנים, ו-4 בנות.
לסבתי
9 ילדים , היו 10 העשירית נפטרה . 5 בנים ,ו- 4 בנות.
אני
אהבתי את סבתא שלי אהבתי תמיד להיות איתה. כשהייתי חוזר מהגן כשהייתי קטן סבתי
חיכתה לי בחוץ כל יום שאני יחזור הביתה, כשהייתי חוזר היא הייתה אומרת לי כל הזמן
את המשפט הזה : "חיה חיה" זה משפט בתימנית שפירושו "ברוך
הבא". אהבתי אותה כל כך ולא יכולתי לבקש כזאתי סבתא בחיים! זכיתי לסבתא שאהבה
אותי באופן יוצא דופן נתנה לי להרגיש מיוחד ואהוב מה שגרם לי לרצות להיות בסביבתה
ובחברתה כמה שיותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה