יום שני, 7 באפריל 2014

פרק 5 סיכום


סיכום:

בעבודתי עסקתי בחקר המשפחה.
חקרתי על משפחתי ועל העבר שלה.
סידרתי את הפרקים שבהתחלה שיש את אילן היוחסין, ולאחר מכן את פרק על עצמי, ואחריו הסברתי משפחתי המצומצמת . מכאן התחלתי לסדר את הפרקים בהדרגתיות, בפרק הראשון על עצמי לאחר מכן על משפחתי המצומצמת אחרי זה סיפרתי על סבתי ולבסוף הוספתי תמונה וסיפרתי על משפחתי המורחבת .
ממה שאני נהנתי בעבודה זה החלק של האילן יוחסין כי מהאילן יוחסין ראיתי שיש לי מלא אנשים במשפחה.
הערך המוסף שלי מעבודת השורשים הוא שבאמת חקרתי את שורשי לעומקי עומקים למדתי הרבה דברים על משפחתי המצומצמת והמורחבת למרות שגדלתי לצידם במשך כ-13 שנים בהם הרגשתי שאני מכיר הרבה דברים בחייהם של קרובי אבל נדהמתי ונהנתי להיחשף במהלך הראיונות לחוויות וארועים שהיה לי נעים מאוד לשמוע וכעת אני גם יודע דברים שלא ידעתי בעבר. לדעתי עבודת השורשים הינה חובה על כל אדם ואדם כי דרך זה אנו חווים ומדמיינים את העבר של המשפחה המורחבת ובעיקר של הסבים והסבתות שלנו בנוסף , זוהי חוויה משפחתית שכל אחד מהמוזכרים בעבודה ומבני משפחתי המצומצמת נהנו לספר ולשתף אותי בסיפורים מדהימים. ועל כך אני מודה לכל השותפים בתהליך הכנת העבודה.
מה שהתחדש לי על המשפחה שהחלפנו את שם משפחתנו בתימן ממליחי לשפיר.
מה שלמדתי בתחום המחשבים איך להתעסק עם הבלוג ואיך לצלם מסך במחשב.
מה שהיה חסר לי זה לראיין בעצמי את סבתא וסבא שלי מצד האבא במקום לשמוע מהדודים ומאבא שלי וקצת מהזיכרון שלי.


יום שבת, 5 באפריל 2014

תמונה משפחתית



תמונה משפחתית

התמונה הזאת היא ממסיבת פורים האחרונה שחגגנו אצל דודתי נירה דרך התמונה ניתן לראות את ההווי המשפחתי אותו אני מאוד אוהב. משפחתי מצד אבי נוהגת להיפגש בכל חג אצל דודתי נירה. כל בני המשפחה הדודים אחיינים בני דודים וכו' נרתמים וכל אחד מכין סוג של מאכל שהוא בוחר.
ואני מאוד אוהב שאנחנו חוגגים את כל החגים כי זה כיף, כל המשפחה מתאחדת ונפגשת למסיבה של ריקודים ואוכל והרבה כיף. בד"כ אבא שלי הדיג'י במשפחה.
ולדעתי יש לנו את המשפחה הכי טובה בעולם כי ממש כיף איתה בגלל שכולם פשוט תמיד שמחים.

פרק 3 הרחבה על בן אדם חשוב

תיבת טקסט: סבתי ברכה (מצד אבי)


סבתי ברכה נולדה בשנת 1926 , בתימן בעיר "סבאח". סבתי בילדותה שהייתה בתימן דיברה בשפה הערבית. בילדותה בבית הוריה חסן ושרה היו שתי קומות. היו לסבתי 14 אחים ואחיות חלקם היו ישנים בקומה למטה וחלקם בקומה למעלה . סבתי בגיל 12 הייתה בינונית בגובה, הייתה רזה עם שער שחור מתולתל. בתימן לא היו בתי ספר וכך שסבתי במקום ללמוד הייתה עובדת במשק. בגיל 10 סבתי כבר הייתה נשואה, היא אהבה לשחק עם בעלה. בשבתות היו משפחתה של סבתי, הגברים היו מתפללים בבית הכנסת ושהיו מסיימים להתפלל היו מגיעים הביתה מקדשים ואוכלים ארוחת בוקר, ולאחר מכן היו יושבים ושרים שירי שבת, ושותים לשכרה.
כיום סבתי איננה בחיים. סבתי הייתה מזל דגים. סבתי לא הכירה את בן זוגה והם התחתנו על ידי הסכמת ההורים, אביה של סבתי היה בן דוד של אביו של סבי (ז"ל) ובכלל לא שאלו את הילדים אם הם רוצים להתחתן. סבתי הגיעה לארץ עם סבי במבצע "מרבד הקסמים" בשנת 1948, והגיעו לעתלית ומשם סידרו אותם לעפולה, שם הם גרו במשך  שנה וחצי. בשנת 1950 עברה לגור בראש העין עד סוף חייה .
שמות הוריי סבתי הם: חסן ושרה מליחי. הם החליפו את שם המשפחה מליחי שפיר בעדן שבתימן. לסבתי היו: 14 אחים ואחיות: 10 בנים, ו-4 בנות.
לסבתי 9 ילדים , היו 10 העשירית נפטרה . 5 בנים ,ו- 4 בנות. 

אני אהבתי את סבתא שלי אהבתי תמיד להיות איתה. כשהייתי חוזר מהגן כשהייתי קטן סבתי חיכתה לי בחוץ כל יום שאני יחזור הביתה, כשהייתי חוזר היא הייתה אומרת לי כל הזמן את המשפט הזה : "חיה חיה" זה משפט בתימנית שפירושו "ברוך הבא". אהבתי אותה כל כך ולא יכולתי לבקש כזאתי סבתא בחיים! זכיתי לסבתא שאהבה אותי באופן יוצא דופן נתנה לי להרגיש מיוחד ואהוב מה שגרם לי לרצות להיות בסביבתה ובחברתה כמה שיותר.

יום רביעי, 19 בפברואר 2014

פרק ב' עבודת שורשים משפחתי המצומצמת


משפחתי המצומצמת פרק ב'


ראיון עם אבא : 


אבא מספר...
נולדתי בישראל ב- 25.2.1964 ואני הבן השמיני למשפחתי המונה תשע נפשות.
למדתי בבית ספר יסודי "אשכול" מכתה א'-ח' , בתקופתי לא הייתה חטיבת ביניים , למדתי בבית ספר תיכון בפתח- תקווה בעמל ב' במגמת מיכשור ובקרה, בקרה למדתי בין השנים 1978- 1982 .
בילדותי היינו משחקים בשכונה עם חברים והייתי חבר בתנועת נוער העובד והלומד.
התחביב העיקרי שלי היה לשחק כדורגל, הייתי משחק בקבוצת הפועל ראש העין.
את חגיגת בר המצווה שלי חגגתי בבית כנסת בחגיגה מצומצמת משפחתית וחברים בלבד, המתנה שקיבלתי הייתה שעון יד.
גדלתי בבית הורי עם כל אחיי ואחיותי היינו בסך הכל אחד עשר נפשות בבית, למרות הקשיים לא היה חסר לי דבר .
אימי מעולם לא עבדה ואבי (ז"ל) עבד במפעל. תמיד ידעתי לכבד את הורי ומעולם לא התחצפתי אליהם.
התגייסתי לצה"ל בשנת 1982 ושירתתי בלבנון במשך שלוש שנים.
את אמא הכרתי כשהייתי בן עשרים וארבע והיא הייתה בת שמונה עשרה, ולאחר ארבע שנים התחתנו באולם שנקרא "גני אפק" בראש העין עם שבע מאות מוזמנים, כמו כן לא ויתרנו על טקס "החינה" המסורתי שנערך בגבעת השלושה.


כיום אני אבא לשלושה ילדים.אני עובד במשרד המסחר והתעשייה בתחום שנקרא האגף לאכיפת חוקי עבודה.




ראיון עם אמא :


אמי נולדה בשנת 1970 בתאריך 28 לחודש ינואר בבית החולים השרון בפתח תקווה.
אמי בת יחידה למשפחתה , יש לה שלושה אחים והיא השנייה בסדר הילדים.
אמי גדלה בראש העין , במס' שכונות בישוב .
אמי למדה בבית ספר יסודי "אשכול" ,  ובתיכון "אחד העם" בפתח תקווה.
לאחר מכן אמי שירתה בצבא בתל השומר במפקדת מקחש"ר בסיס חימוש , תפקידה היה עוזרת ראש-מדור מילואים.
לאחר הצבא עבדה אמי במספר מקומות עבודה כמו – בזק , בנק הפועלים ועוד , כיום אמי עובדת בחברת תמ"מ – תעשיית מזון מטוסים בשדה התעופה בן גוריון – כעוזרת מנכ"ל.
בנוסף אמי סטודנטית באוניברסיטה במסלול "מנהל עסקים".
אמי הכירה את אבי דרך חברת ילדות שלה,שהיא הייתה האחיינית של אבי , במהלך הביקורים של אמי אצל חברתה ובארועים משותפים הכירה את אבי ולאחר כ- 4 שנים התחתנו בתאריך 2/7/92.
אמי מספרת שבתקופת ילדותה הכל היה שונה מהתקופה של היום , מכיוון שלא היו מחשבים , ותוכניות טלוויזיה במגוון רחב , את רוב זמנה בילתה עם חברים מהשכונה והם שיחקו במשחקים שונים מהיום כמו – מחניים , הקפות , משחק "דגלים" – תנועות נוער ועוד.
ישנו ארוע מסויים שאמי זוכרת , כשאמי הייתה בת 4 עברה תאונת דרכים  , היא שיחקה בכדור שעף לכביש , רכב שנסע בשכונתה "העיף "אותה , לא היו שברים אבל היא שהתה בבית חולים כשבוע ימים – היא זוכרת את הנהגת שפגעה בה , הנהגת באה לבקר אותה בבית החולים עם מתנה שהייתה בובת כלב מאוד יפה.
מאחר ואמי בת יחידה חגגו לה בת מצווה באולם , והיא זוכרת זאת עד היום מכיוון שהיא לא נהנתה , היא הייתה מעדיפה מסיבה קטנה עם החברות והחברים שלה ללא כל המבוגרים.
אמי מאוד אוהבת בזמנה הפנוי לקרוא ספרים , ללכת לקולנוע ולטייל בחיק הטבע.




אחותי בר: 



בשנת 1998 נולדה תינוקת יפה עם שתי גומות על פנייה בבית החולים בלינסון , וזאת אחותי בר.
בר היא האחות האמצעית , והבת היחידה במשפחה.
כיום בר בת 15  .
 אחותי בר מילדותה ילדה חייכנית ,עצמאית וחברותית מאוד מאוד.
בר מאוד אוהבת לרקוד , ברגע שבר שומעת בבית מוסיקה בר ישר קמה ומתחילה לרקוד.
בר היא ילדה מאוד מיוחדת מכיוון שמילדותה בר תמיד ידעה מה היא אוהבת ,

מחליטה בשביל עצמה ותמיד דואגת.

אחותי בר היא בת מזל קשת.




אחי רן

בשנת 1993 נולד תינוק יפה בבית החולים בלינסון, וזה אחי רן.
רן הוא האח הגדול במשפחה.
כיום רן בן 20.
אני זוכר את אחי רן כאח עוזר וחייכן ודואג לי כל הזמן.
רן מאוד אוהב לשחק כדורגל, ולשיר כיום אחי רן הוא זמר .



רן הוא ילד מאוד חכם וגם אני תמיד מכין לו את מה שהוא רוצה ומביא לו את כל מה שהוא מבקש אחי רן הוא מזל קשת. 

אילן יוחסין של משפחתי המורחבת

יום שבת, 21 בדצמבר 2013

על עצמי
שמי הוא זיו, פירוש השם : אור , זוהר.
נולדתי בתאריך  2.8.2001 בבית החולים בלינסון כמשקלי הוא 3.060 ק"ג. מיום הולדתי ועד היום אני גר ברחוב צה"ל 73 בראש העין.
בילדותי הייתי במעון והגננת הייתה דבי, היא מאוד אהבה אותי ועד היום אני אומר לה שלום כשאנו מתראים. אחרי זה עברתי לגן אשל ואז לגן חובה- יסמין. לאחר מכן עברתי לביה"ס היסודי אפק וכיום אני בחטיבת גוונים. כשעוד סבתי הייתה חייה הייתי בא אליה אחרי הגן היא תמיד הייתה מפנקת אותי היא הייתה מגישה לי אוכל והייתי נישאר אצלה עד שהוריי היו מגיעים הביתה.
אחת מהחוויות שלי הייתה כשטסתי בפעם הראשונה לרודוס באוגוסט בחופש של כיתה ה', אני התרגשתי כל כך מהטיסה טיילנו שם הרבה, הלכנו לפארק מים בין הגדולים באירופה וזה היה ממש כיף והייתי רוצה לחזור לשם שוב.
המזל שלי הוא אריה והוא מסמל על אומץ לב ורומנטיות.
המילים הראשונות שאמרתי היו אבא ואימא כי הם היו הדבר החשוב לי ביותר בחיים.
במשפחה שלי אומרים תמיד שאני דומה לאבא ולאחי רן.
סדר היום שלי הוא כשאני קם אני ישר בודק בטלפון הודעות ומתעדכן קצת הולך לבית ספר חוזר מוציא את הכלבה שלי בל אוכל צהריים משחק קצת כדורגל אוכל ארוחת ערב והולך לישון.
החובות שלי בבית לסדר את את החדר ולסדר את הארון נעליים.
משפחתי נורא אוהבת לבלות, ואנו מבלים הרבה ביחד. לפעמים הולכים למסעדות, לקניון, לראות סרט, לצימרים, לטיולי טבע וכו'. הבילוי האהוב עליי הוא הנסיעה לאילת בסוף כל שנה.
התחביבים שלי הם לנסוע באופנים, לשחק כדורגל בשכונה ולשיר בשעות הפנאי בעיקר במקלחת. בנוסף לכך אני אוהב לבלות עם החברים הטובים שלי ולרוב אנו משחקים כדורגל בשכונה, כמו שכבר אמרתי.
התכונה שלי היא שאני אמיץ, ומנסה להוציא את הטוב ביותר מכל דבר אפשרי.
המאכלים האהובים עליי שווארמה, פיצה, גלידה, ושניצל של אימא.
השאיפות שלי זה להיות מנכל בחברה גדולה, ולעומת זאת החלום שלי הוא להיות רוכב במרוצי אופנועי מוטוקרוס.
לי עוד אין בר מצווה כי אני עוד קטן מדיי יהיה לי רק  ב2 לאוגוסט.
אילן יוחסין